שנה וחצי אחרי, סיוטים בלילה מה7 באוקטובר ממשיכים לרדוף אותי ולא מפסיקים

אין כמעט לילה שזה לא קורה, עוד סיוט על מחבלים מה7 באוקטובר, יריות, חטיפות, הרג, צעקות של מחבלים. זה באמת מרגיש כאילו מעולם לא היה דבר כזה וכמעט על סף בלתי אפשרי לצאת מהטרואמה הזו. פשוט מפחיד ללכת לישון, רק בשביל שוב לחוות את זה בלופ וכשזה מרגיש כלכך מציאותי כאילו הם אצלי בחדר.

יש פה עוד אנשים שעדיין יש להם סיוטים וטרואמות מהיום הנורא הזה? איך בכלל מתמודדים עם דבר כזה או שזה פשוט טרואמה לכל החיים וצריך לקבל את זה